לא מעט נשים נמצאות במצב שבו גיל ההריון עובר את שבוע 41 ומתקרב ל42. זה כבר שלב שהכל כבד, מאוד קשה לשאת את הגוף, מה גם שקיים סיכוי להזדקנות של השילייה ולכן אחת השיטות אותן מבצעים נקראת זירוז בלון.

גם סיבות עובריות כמו למשל מיעוט של מי השפיר, מיעוט בתנועתיות של העובר או סיבות הקשורות לאם עצמה יכולות לגרום לזירוז לידה. זירוז בלון מתבצע באמצעות קטטר דק, ממש דומה לקטטר של שתן אותו מעלים מעלה לכיוון צוואר הרחם. בתוך הבלון מחדירים מאין חומר מימי שיוצר סוג של לחץ באזור של צוואר הרחם.

אותו לחץ מייצר הפרשה של חומרים הנקראים פרוסטגלנדינים מה שמעודד תנועתיות בצוואר הרחם ומייצר סוג של פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם המקדמת את תהליך הלידה. לאחר מספר שעות הבלון יוצא החוצה מצוואר הרחם, לעת

אמנם לא מדובר בשיטה הכי פופולארית הכי היתרון שלה הוא בכך שהאם היולדת לא מוגבלת מבחינה של אכילה או הליכה לשירותים.

קיימות כמובן שיטות נוספות לזירוז לידה כמו למשל החדרת חומרים המסייעים לעודד צירים תוך כמה שעות, פקיעה של קרום השפיר במצב של פתיחת רחם, קילוף הקרום הצוואר ומתן הורמון פרוסטגלנדין המסייע לזרז את הלידה ולגרום לפתיחה של צוואר הרחם.

חשוב לזכור כי את שיטת הפתיחה מתאימים למצב הרפואי של היולדת, למצב הפתיחה ולשלב ההריון בו היא נמצאת כמובן.